#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהי חליצה מוטעית אליבא דריו""ח?<br>ואיך סברו לפרש הטעם בס""ד? ומה הקשו מזה על הא דאמר ריו""ח דמקדש על תנאי ובעל א""צ גט?<br>ואיך נתפרש הדין למסקנא?<br>ומ""ש ממקדש בביאה?"	"חלוץ לה ע""מ שתתן לך מאתיים זוז.<br>וס""ד דהוא משום דכיון שעשה מעשה מחל על תנאו. ותקשי דה""נ נימא במקדש על תנאי ובעל דכיון שעשה את המעשה בסתם מחל על התנאי.<br>ודחו דשם הוא משום דבעינן דומיא דבני גד שיהיה אפשר לעשותו בשליחות.<br>ומקדש בביאה מהני ביה תנאי אף שאינו בשליחות, משום דאיתקש הויות להדדי."	כתובות דף עד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המקדש במלוה ובעל? ובפחות משוה פרוטה ובעל?<br>והא דמקדש על תנאי ובעל צריכה גט, לאפוקי מאיזה תנא?	"במלוה מחלוקת אי אדם יודע שאין קידושין וגמר ובעל לשם קידושין, או דהוא טועה בכך.<br>בפחות משו""פ לכו""ע (<b>באמוראי</b>) אין אדם טועה ועשה לשם קידושין.<br>במקדש על תנאי ובעל הוא לאפוקי מר' ישמעאל דיש אחת שאף אם לא נתפסה מותרת, וזוהי שקידושיה קידושי טעות דממאנת והולכת לה."	כתובות דף עד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע המגרש את אשתו מחמת נדרים לא יחזיר? (2)<br>ובאיזה נדרים נאמר הדין לר' יהודה? ומ""ט?<br>ולרבי מאיר?<br>ולר' אלעזר?"	"מחלוקת אם שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בנדרים. או שלא יקלקלה שאם היה יודע שיש לנדר התרה לא היה מוציאה.<br>לר' יהודה - רק בנדר שידעו בו רבים לא יחזיר, דאז אין לו התרה, ובו איכא פריצותא טפי, וקנסו בו.<br>לר' מאיר - רק בצריך התרת חכם לא יחזיר, דיש לחוש שיקלקלנה שיאמר לא ידעתי שחכם יכול להתיר נדר זה. אבל כשהוא יכול להפר אין חשש קלקול, שהרי לא הפר וגל""ד דאינו מקפיד.<br>לר' אלעזר - אסרו בכל הנדרים, מפני אותם שאינם צריכים התרת חכם, שמא יאמר שלא ידע שאפשר להפר. דבנדר שצריך התרת חכם לא נאמן, דמ""מ היה רוצה להוציאה דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב""ד."	כתובות דף עד		
